API key not valid, or not yet activated. If you recently signed up for an account or created this key, please allow up to 30 minutes for key to activate.
01/05/2024
יהיה מי שיאמר שהוא הביא זאת על עצמו, ובכל זאת אף אחד לא יכול לומר שלוסידי ז"ל לא רצה לחיות. להיפך- הוא רצה לחיות על הקצה וזה בדיוק מה שהוא עשה.
אז מדוע אנשים דוחפים את עצמם עד לקצה של האקסטרים, מה זה נותן להם? מסתבר שמדובר במדע לכל דבר ועניין. וכמו שאחרי ריצה יש אדרנלין בגוף ,כך בפעילות אקסטרים משוחררים כל מיני חומרים שגורמים לאנשים לא לוותר לעצמם וללכת עד הסוף. לפעמים כמו במקרה הזה לצערנו הוא מר.
מדוע אנו אוהבים לפחד?
פחד הוא תגובה לגמרי טבעית. אבות אבותינו פחדו גם פחדו כאשר פגשו חיות טרף, והפחד הוא זה שגרם להם להתגונן מול הטורף או לברוח…. השאלה מה היה יותר קל.
גם היום כאשר האדם המודרני מרגיש פחד והמוח מזהה סכנה, חלים שינויים בגוף אשר מאפשרים לנו להישרד. הם אלה שמכניסים אותנו או להלם או למלחמה. כאשר זה קורה מתחילה לפעול בגוף מערכת סימפתטית – פקודות עצביות והורמונאליות שנותן המוח לאיברי הגוף וזה מגביר את הדריכות שלנו וגורם לנו להגיב במהירות.
ברגעי הפחד הללו, נרגיש את הלב שלנו משתגע, קצב הנשימה מואץ ואיך השרירים שלנו מתמלאים באנרגיה חדשה. מסתבר שהמוח גם מנחה בלוטות מסוימות להפריש לתוך מחזור הדם קורטיזול ואדרנלין או יותר נכון איבר קטן בגודל של שקד בשם אמיגדלה, אשרמקבל אותות מחושי השמיעה והראייה ומנתח עבורנו אם אנו נתונים במצב של סכנה או לא.
אז מה קורה אצל חובבי האקסטרים?
חובבי ספורט אקסטרים לסוגיו לא פוחדים! בניגוד לרמי לוסידי המטפס הצרפתי האמיץ מדי, הם יודעים כיצד להגן על עצמם עם רתמה, או כבל גמיש ואביזרים שונים שמקלים עליהם את תחושת הפחד ותורמים לביטחון שלהם. הגוף מרגיש שהוא בסכנה, אבל שום אדם למרות ההנאה הגדולה שלו מספורט אקסטרים- לא תורם את החיים שלו לתחושת האופוריה, אלא מפגין אחריות ושליטה בכל פעילות הדורשת שימוש באמצעי בטיחות.
צילום: מתוך הרשתות החברתיות לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
אקסטרים זה הכל הורמונים!
וכל הנושא הזה של אקסטרים הוא גם מדעי לגמרי. במצב של דריכות, מפריש הגוף שלנו הורמונים והמוח מפריש אנדרופינים אשר הרמה שלהם עולה ככל שהספורט יותר תובעני, מפחיד ודורש אומץ. תחושת האופוריה הזו מרככת את הלחץ שכל אדם- גם חובב האקסטרים הכי קיצוני חייב כדי לשמור על עצמו ולשרוד את הפעילות.
ואם לא די בכל ההורמונים שהגוף שלנו משחרר כדי לגרום לנו מצד אחד להיות דרוכים ומצד שני להיות זהירים- הרי שבמהלך תחושת הפחד משתחרר באמיגדלה שבמוח מוליך עצבי בשם דופמין אשר מחלחל לגוף ומעניק תחושה חיובית ומסרים מרגיעים.
אפשר לומר כי בעולם המודרני, פחד מבוקר במידות הנכונות עשוי להיות חיובי ומוסיף לגיבוש ולריגוש החברתי וזאת גם הסיבה שזוגות צונחים יחד במצנחי רחיפה או טסים בכדור פורח. הביחד הזה עם הדופק המואץ הם תחושה משותפת, אינטימית ובריאה והעיקר שיחזרו בשלום…
